<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ד' שער א'</h1>
<h2>דף עב.</h2>
האומר אי מזבנינא להאי ארעא לדידך מזבנינא ולא פסק בכמה, אע"פ שקנו מידו, אם מכרה לאחר קנה האחרון, ודוקא למטה. ואי אמר לדידך מזבנינא במאה, וזבנה לאחר בעשרין טפי, אמר רב כהנא קנה קמא, רב אחא סבר בתרא קני, והילכתא כרב אחא. ואם רצה הראשון ליתן כמו זה יקנה השדה, דאם במאה קנאו כל שכן ביותר. ודוקא שהקנו לראשון מהמוכר בדמים הקצובים מעכשיו, וכשירצה למוכרה, בכי האי קנה, ולא בענין אחר. כל זה [כתב] הראב"ד. והרשב"א כרב אחא דאמר התם דבתרא קנה, ואמרינן דכי אמרינן דקנה אפילו הוסיף כמה. ואיתיה פרק אחרון של ע"ז. המוכר שדהו בכמה שישומו אחרים קנה, דסמיך דעת המוכר. ואיתיה התם בע"ז.
